הכשרת הישוב בישראל בע " מ נ' מרוש צ ק ואח'

פסק דין

1.ביום 26/3/09 אירעה תאונת דרכים, כאשר רכב מסוג פיאט פונטו מ.ר. 43-551-27, שהיה נהוג בידי רותי לוי (להלן: "המבוטחת"), התנגש במשאית צבאית מ.ר. 510241 (להלן: "המשאית"), שהייתה נהוגה בידי הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"), שהיה אותה עת חייל צה"ל.  

2. עקב התאונה נגרם לרכב המבוטחת נזק קשה שהוגדר על ידי שמאי רכב מטעם התובעת כאובדן מוחלט, והרכב הורד מן הכביש. מאחר שבאותה עת היה רכב המבוטחת מבוטח בביטוח מקיף אצל התובעת, שילמה הכשרת הישוב למבוטחת סכום של 11,525 ₪, אשר משקף את ערך הרכב בניכוי ערך שרידים. בתביעתה דנן מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק בטענה, כי התאונה אירעה עקב רשלנותו של הנתבע. 

3. הנתבעים לא חלקו על שיעור הנזק הנטען, אך כפרו באחריותם לאירוע התאונה וטענו, כי התאונה אירעה עקב רשלנותה הבלעדית של המבוטחת.  

4. בישיבת יום 18/1/2012 שמעתי את העדים מטעם הצדדים; מטעם התובעת העידו המבוטחת וגב' דומיניק רסקניזי שנסעה ברכב המבוטחת בשעת אירוע התאונה, ואילו מטעם הנתבעים העידו הנתבע ושוטר במשטרת התנועה, שהגיע למקום אירוע התאונה בסמוך לאחר התרחשותה, וערך דו"ח פעולה ותשריט.

כמו כן, הוגשו לעיוני ראיות בכתב אשר כללו תמונות הנזק של רכב המבוטחת (מוצג ת/1), דו"ח פעולה שנערך על ידי אותו שוטר שהגיע למקום (מוצג נ/1) וטופס דיווח על תאונת דרכים שמסר הנתבע לצבא (מוצג נ/2).  

5. בעדותה לפני טענה המבוטחת, כי ביום האירוע נסעה למלון קיסר, משם היא אספה את חברתה דומיניק ושתיהן נסעו לכיוון הקבר של רבי מאיר בטבריה. במהלך הנסיעה הגיעו לצומת מרומזר אשר נמצא ברח' גדוד ברק, ומאחר שהאור ברמזור בכיוון נסיעתם היה אדום, עצרה המבוטחת את רכבה בנתיב הימני מתוך שני נתיבי נסיעה באותו כיוון. הנתבע אשר נהג במשאית הצבאית עצר את רכבו בנתיב השמאלי, באותו כיוון נסיעה. לטענתה, לאחר שהרמזור התחלף לירוק, היא ונהג המשאית התחילו לנסוע, עברו את הצומת ומספר מטרים לאחר מכן, היא הרגישה שמאבדת שליטה על רכבה מאחר שהמשאית "תפסה" את רכבה. שניות לאחר מכן, הבחין הנהג כי הוא גורר את רכבה, ועצר את רכבו. כתוצאה מכך, הועף רכבה, הסתובב סביב המשאית מקדימה, נחבט במעקה בצד שמאל של הכביש ונעמד כשחזיתו לכיוון חזית המשאית. המבוטחת הסבירה, כי נהג המשאית אשר התכוון לפנות שמאלה לרח' הגליל, עשה קשת רחבה, סטה ימינה והתנגש ברכבה.  

6. דומיניק מסרה גרסה אשר תואמת את גרסתה של המבוטחת. היא הסבירה כי המבוטחת אספה אותה ממלון קיסר, שם היא עובדת במספרה של המלון, ושתיהן נסעו לקבר רבי מאיר. בהגיעם לרמזור ברח' גדוד ברק, עצרה המבוטחת את הרכב בקו העצירה בנתיב הימני שכן האור בכיוון נסיעתם היה אדום. באותו שלב עצרה לידם משאית צבאית בנתיב השמאלי באותו כיוון. לאחר שהתחלף האור ברמזור, התחילו המבוטחת ונהג המשאית בנסיעה, ומספר מטרים לאחר מכן התנגשה המשאית ברכבם, וגררה אותו מספר מטרים. לפתע נהג המשאית עצר את רכבו ואז רכבם הסתובב סביב החזית של המשאית, התנגש במעקה בצד שמאל, ונעמד כשחזיתו לכיוון חזית המשאית.  

7. הנתבע טען מנגד, כי הוא נסע ברח' גדוד ברק במשאית צבאית ביחד עם חייל נוסף ומאחר שהאור ברמזור היה אדום עצר את רכבו בנתיב הימני מתוך שני נתיבי נסיעה לאותו כיוון. לאחר שהתחלף האור ברמזור לירוק, הוא התחיל בנסיעה, עבר את הצומת והמשיך בנסיעה באותו מסלול. מספר מטרים לאחר הרמזור, הכביש נהיה רחב יותר מאחר שבאותו קטע כביש מתווסף נתיב נסיעה נוסף, אשר מיועד לאלה שממשיכים ישר, ואילו שני הנתיבים האחרים פונים שמאלה לכיון רח' הגליל. לדבריו, תוך כדי נסיעה בנתיב שלו, לפתע החייל השני אמר לו שהוא התנגש ברכב אחר ולפיכך הוא מיד עצר את רכבו. כתוצאה מכך, הסתובב הרכב השני סביב חזית המשאית והתנגש במעקה בצד הדרך. לדבריו, מאחר שהוא כל הזמן נסע באותו נתיב ומאחר שלפני הרמזור הוא היה בנתיב הימני, הרי המסקנה היא שהמבוטחת הגיעה מצד ימין שלו, ניסתה להשתלב בנתיב נסיעתו מבלי לתת לו זכות קדימה, וכתוצאה מכך אירעה התנגשות בין שני כלי הרכב.  

8. שוטר התנועה שהגיע למקום, מר אנואר זריק, לא היה יכול לשפוך אור על נסיבות האירוע מאחר שהוא הגיע למקום התאונה לאחר שהתרחשה ולאחר שהמבוטחת והנוסעת פונו כבר לטיפול רפואי, באמצעות אמבולנס של מד"א שהגיע למקום.  

בדו"ח הפעולה, ועל סמך דברי הנתבע, צייר השוטר, כי רכב המבוטחת הגיח מרחוב צדדי וניסה להשתלב בתנועה מבלי לתת זכות קדימה למשאית הצבאית. כאמור, גרסה זו נרשמה על סמך דברי נהג המשאית שכן אין מחלוקת, כי השוטר לא היה עד לתאונה. יתרה מכך, על אף שבציור נרשם, כאילו המבוטחת הגיעה מרח' אלחדיף (הרח' הצדדי), בגוף הדו"ח נרשם תחילה, כי המבוטחת הגיעה מרח' אלחדיף אך רישום זה תוקן ובמקומו נרשם רח' גדוד ברק. משנשאל מדוע תיקן את הרישום הסביר השוטר, כי האמור בדו"ח נרשם על סמך דברי הנתבע בלבד, אך לאחר ששוחח עם המבוטחת הוברר לו, כי היא הגיעה מרח' גדוד ברק, ולכן תיקן את הדו"ח בהתאם.  

בחקירתו הנגדית הבהיר השוטר, כי מאחר שהוא לא היה עד לתאונה, אין באפשרותו לקבוע אם המבוטחת הגיעה מרח' צדדי כטענת הנתבע, או מרח' גדוד ברק כטענת המבוטחת.  

9. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, עדיפה בעיני גרסתן של רותי לוי ושל דומיניק על פני עדותו של הנתבע.  

המבוטחת ודומיניק מסרו עדות עקבית, קוהרנטית, מפורטת והחלטית. בעדויותיהן הסבירו השתיים באופן מפורט למדי וללא סתירות כלשהן את הדרך בה נסעו, את כיוון נסיעתן ואת אופן התרחשות התאונה באופן מפורט ומדויק למדי. שתיהן ציינו, כי הן נסעו מכיוון בית מלון קיסר, הגיעו לרח' גדוד ברק ועצרו ברמזור, בנתיב הימני מתוך שני נתיבי נסיעה באותו כיוון. שתיהן העידו עוד, כי נהג המשאית עצר את רכבו בנתיב השמאלי בכיוון נסיעתם, ממש מול רכבם על אף שקו העצירה שלו היה מספר מטרים מאחוריהם. שתיהן הסבירו, כי מספר מטרים אחרי הרמזור, המשאית התנגשה ברכבם, "תפסה" אותו, המבוטחת הרגישה שאין לה שליטה על הרכב ורק לאחר מספר שניות הבין נהג המשאית שעשה תאונה, ואז עצר את רכבו בפתאומיות. שתיהן ציינו, כי הן פונו באמבולנס לפני שהמשטרה הגיעה למקום, וכי לפני פינוין הן לא שוחחו עם השוטר אנואר שהיה בניידת שהגיעה למקום.  

10. המבוטחת ודומיניק מסרו את גרסתן המפורטת כמתואר לעיל, מבלי שהתגלה בעדויותיהן סתירות כלשהן, לא באשר להשתלשלות האירועים לפני התאונה, לא באשר לנסיבות אירוע התאונה ולא באשר להשתלשלות האירועים לאחר מכן. שתיהן היו עדות מהימנות, התרשמתי לחיוב מעדותן ונתתי אמון מלא בגרסתן. יש להוסיף, כי למבוטחת ולעדה מטעמה אין שום אינטרס בתוצאות ההליך, שכן המבוטחת קיבלה כבר מהתובעת פיצוי מלא בגין נזקיה, כך שתוצאת ההליך כאן אינה מעלה או מורידה מבחינתה.  

11. גרסתו של הנתבע הייתה בעייתית במידה מסוימת. הוא טען כי כלל לא הבחין בתאונה עת התרחשה, לא ידע שהתנגש ברכב המבוטחת, וידע זאת רק לאחר שהחייל הנוסף שנסע לידו אמר לו זאת. עובדה זו כשלעצמה מצביעה על חוסר זהירות מטעם הנתבע, שכן אין זה סביר שנהג יעשה תאונה, יתנגש ברכב אחר ויגרור אותו מספר מטרים, מבלי להרגיש כלל שעשה תאונה.  

יתרה מכך, מאחר שהנתבע לא ראה את רכב המבוטחת עד לאחר שהחייל השני אמר לו "יש תאונה" כדבריו, הוא לא יכול היה לומר, כי רכב המבוטחת הגיע מהרח' הצדדי וניסה להשתלב בתנועה מבלי לתת לו זכות קדימה, כפי שטען בפני השוטר שהגיע למקום.  

12. ב"כ הנתבעים טען, כי על אף שהנתבע לא הבחין ברכב המבוטחת אלא לאחר שהחייל השני אמר לו שיש תאונה, הרי המסקנה שרכב המבוטחת הגיח מכביש צדדי היא הכרחית על פי גרסת הנתבע, מאחר שעל פי גרסה זו, הוא נסע כל הזמן בנתיב הימני שהפך להיות הנתיב האמצעי לאחר הרמזור.  

אין ממש בטענה זו. על פי גרסת הנתבע קיימת אפשרות שרכב המבוטחת נסע מאחורי המשאית ואחרי הרמזור הוא המשיך לנסוע בנתיב הימני שהתווסף ואילו המשאית המשיכה בנתיב האמצעי, וכאשר שני הרכבים היו במקביל אירעה התנגשות ביניהם. מסקנה זו סבירה באותה מידה כמו המסקנה שרכב המבוטחת הגיח מכביש צדדי. מכל מקום, הנתבע מס' 1 עשה עלי רושם שלילי, ולא נתתי אמון בגרסתו.  

13. זאת ועוד, בטופס "דיווח על תאונת דרכים" (מוצג נ/2) לא ציין הנתבע, כי נסע איתו חייל נוסף שהיה עד לתאונה ולא הזכיר את שמו בין העדים לתאונה על אף שבטופס עצמו הוא נדרש לפרט את שמות העדים. הנתבעת 2 אף לא ראתה לנכון לזמן את החייל הנוסף לעדות, ובקשה כאמור הועלתה רק במהלך ישיבת ההוכחות, שיועדה לשמיעת כל העדים. מאחר שהבקשה הועלתה רק במהלך ישיבת ההוכחות ומאחר שאין ברשות הנתבעים פרטים באשר לזהותו של החייל השני, הבקשה לדחיית הדיון נדחתה.